ההבדל בין טיפול בדרמה לפסיכודרמה אינו שגישה אחת יצירתית והשנייה רצינית, וגם לא שאחת מתאימה לילדים והשנייה למבוגרים. שתיהן שייכות למשפחת הטיפול באמצעות אומנויות ושתיהן משתמשות בפעולה, תפקיד, גוף ודמיון. ההבדל נמצא במסגרת התאורטית, בדרך שבה נבנית הפעולה ובמידה שבה עובדים דרך עולם בדיוני או דרך יחסים וסצנות מחיי המטופל.
בפועל קיימת חפיפה בין הכלים. מטפל בדרמה יכול להשתמש במשחק תפקידים ובסיפור אישי, ומטפל בפסיכודרמה יכול לעבוד עם דימוי וסמל. לכן בחירת טיפול אינה צריכה להתבסס רק על שם השיטה. חשוב לבדוק מי המטפל, מה הכשרתו, איך הוא מבין את הצורך של הילד ומהי הדרך שבה נבנה קשר בטוח.
גם המילה "דרמה" עלולה לבלבל. בשתי הגישות אין צורך להיות מוחצן, לזכור טקסט או לעמוד מול קהל. אפשר לעבוד בתנועה קטנה, בבחירת חפץ, בסידור כיסאות או בסיפור שמספרים יחד. ילד יכול להשתתף גם כצופה פעיל. איש המקצוע אמור להתאים את מידת הפעולה ואת רמת החשיפה, ולא למדוד הצלחה לפי כמה הילד הופיע.
טיפול בדרמה בקצרה
טיפול בדרמה, המכונה גם דרמה תרפיה, משתמש בשפות של תיאטרון ומשחק כדי ליצור מרחב טיפולי. אפשר לעבוד עם דמות בדיונית, בובה, מסכה, סיפור, אלתור, תנועה, קול או בניית עולם. הילד יכול להתקרב לחוויה דרך מרחק סמלי. הוא אינו חייב לומר שהסיפור הוא עליו כדי לעבוד עם פחד, כעס, שייכות או יחסים.
המרחק אינו התחמקות. הוא יכול להגן מפני חשיפה מהירה מדי ולאפשר לילד לשמור על בחירה. כאשר ילד משחק דרקון ששומר על מערה, המטפל אינו קובע מיד מה הדרקון מייצג. הוא בודק עם הילד מה חשוב לדרקון, ממי הוא שומר ומה היה עוזר לו להרגיש בטוח. המשמעות נוצרת בתוך הקשר ולא מתוך מילון סמלים קבוע.
פסיכודרמה בקצרה
פסיכודרמה היא שיטת טיפול שפותחה סביב חקירת יחסים, תפקידים וסיפורי חיים באמצעות פעולה. היא מזוהה במיוחד עם עבודה קבוצתית, אך כלים פסיכודרמטיים משמשים גם בטיפול פרטני ומשפחתי. המטופל יכול להעמיד סצנה מחייו, שיחה שלא התקיימה, קונפליקט או מצב עתידי, ואז לעבור בין תפקידים ולהתבונן במה שקורה.
כלים מרכזיים כוללים החלפת תפקידים, מראה, כפיל וסצנה עתידית. מטרתם אינה לייצר הצגה מדויקת של המציאות, אלא להרחיב את היכולת לראות, להרגיש ולבחור. גם בפסיכודרמה לא חייבים לשחזר אירוע קשה. אפשר לעבוד באופן עקיף, מדורג ובדיוני כאשר זו הדרך הבטוחה יותר.
טבלת השוואה בין דרמה לפסיכודרמה
| שאלה | טיפול בדרמה | פסיכודרמה |
|---|---|---|
| נקודת מוצא נפוצה | דמות, סיפור, דימוי או עולם בדיוני | יחסים, תפקידים וסצנה אישית או עתידית |
| כלים בולטים | בובות, מסכות, אלתור, סיפור, תנועה ותיאטרון | החלפת תפקיד, מראה, כפיל ומיפוי יחסים |
| מרחק מן החוויה | לעיתים קרובות מתחילים במרחק סמלי | לעיתים קרובות עובדים קרוב יותר לתפקידים מחיי המטופל, אך אפשר גם בעקיפין |
| מסגרת | פרטנית או קבוצתית | מזוהה עם קבוצה, אך קיימת גם עבודה פרטנית ומשפחתית |
| התאמה לגיל | ניתנת להתאמה לילדים, נוער ומבוגרים | ניתנת להתאמה לילדים, נוער ומבוגרים, עם התאמה התפתחותית |
נשמח לשמוע מכם.ן:
דוגמה לאותו נושא בשתי הגישות
ילדה מתקשה להצטרף למשחק בהפסקה. בטיפול בדרמה היא עשויה ליצור דמות של חוקרת שמגיעה לעיר חדשה. יחד עם המטפלת היא בונה את העיר, בוחרת מי גר בה וממציאה שלוש דרכים שבהן החוקרת יכולה להתקרב. העבודה נשארת בעולם הסיפור, אך הילדה מתנסה ביוזמה, דחייה ובחירה.
בפסיכודרמה אפשר לבנות סצנה של ההפסקה. הילדה בוחרת מי יגלם אותה, את הילדה שכבר משחקת ואת הקול שאומר "אל תנסי". בהחלפת תפקידים היא חווה את הסצנה מזוויות שונות. לאחר מכן אפשר לבנות סצנה עתידית ולבדוק משפט פתיחה שמתאים לה. שתי הדרכים עשויות לשרת מטרה דומה, אך מסלול העבודה שונה.
חמישה מיתוסים שכדאי להשאיר מחוץ לחדר
- 1.פסיכודרמה אינה דרמה תרפיה למתקדמים
אלה תחומי הכשרה ומסגרות תאורטיות שונות, עם חפיפה בחלק מן הכלים. - 2.טיפול בדרמה אינו דורש כישרון
אין מבחן משחק ואין ציפייה להופיע. הפעולה מותאמת ליכולת ולרצון. - 3.פסיכודרמה אינה חייבת להציף
עבודה מקצועית אמורה להיות מדורגת, בהסכמה ועם אפשרות לעצור או לעבוד בעקיפין. - 4.דמיון אינו פחות אמיתי
סיפור בדיוני יכול לשאת רגש וחוויה משמעותיים בלי לתאר אירוע באופן ישיר. - 5.אין התאמה אוטומטית לפי גיל
הגיל חשוב, אך גם המטרה, ההתפתחות, ההעדפה, הקבוצה והכשרת המטפל.
איך בוחרים בין הגישות
- מה הילד צריך כרגע: מרחק סמלי, תרגול חברתי, עיבוד יחסים או שילוב ביניהם.
- האם הילד מרגיש נוח יותר בסיפור בדיוני, בפעולה ישירה, בקבוצה או במרחב פרטני.
- מהי ההכשרה המדויקת של המטפל ומה ניסיונו עם גיל הילד.
- כיצד המטפל שומר על קצב, הסכמה וגבולות בזמן פעולה דרמטית.
- איך מוגדרות מטרות וכיצד ההורים והמטפל יבדקו התקדמות.
השם שעל הדלת חשוב, אך הוא רק חלק מהתמונה. קשר טיפולי, גבולות, שקיפות עם ההורים ויכולת להתאים את הכלי לילד הם מרכיבים מרכזיים. כדאי לשאול את המטפל כיצד ייראה מפגש, מה יקרה אם הילד לא ירצה לשחק, איך נקבעות מטרות ואיך בודקים שהטיפול עוזר.
אם הילד נמשך לסיפורים, בובות ועולמות דמיוניים, טיפול בדרמה עשוי להרגיש נגיש. אם המטרה קשורה במיוחד לתפקידים ביחסים או לקבוצה, פסיכודרמה יכולה להיות רלוונטית. אלה כיוונים לשיחה ולא נוסחת התאמה. אפשר לקרוא גם על טיפול קבוצתי בפסיכודרמה ועל טיפול בדרמה לילדים ביישנים.
הכשרה מקצועית בישראל
משרד החינוך מונה טיפול בדרמה ופסיכודרמה כשני תחומי התמחות נפרדים בתוך הטיפול באמצעות אומנויות. כשבוחרים מטפל כדאי לבדוק תואר והכשרה בתחום הספציפי, ניסיון עם ילדים בגיל הרלוונטי, הדרכה מקצועית וניסיון עם הקושי שבגללו פונים. שימוש מזדמן במשחק תפקידים אינו זהה להכשרה מלאה בדרמה תרפיה או בפסיכודרמה.
כדאי לבקש הסבר פשוט על גבולות הסודיות, מעורבות ההורים, תדירות פגישות ההורים ומצבים שבהם המטפל ימליץ על אבחון או טיפול נוסף. המדריך בחירת מטפל בהבעה ויצירה כולל רשימת בדיקה רחבה יותר.
מה אומר המחקר
סקירות על טיפול בדרמה בילדים ובני נוער מצביעות על ממצאים חיוביים אפשריים בתחומים רגשיים וחברתיים, אך מתארות גם מחקרים קטנים, התערבויות שונות זו מזו ומגבלות מתודולוגיות. המחקר בפסיכודרמה כולל בעיקר מתבגרים ומבוגרים, ומספר המחקרים בילדים קטן יותר. המשמעות היא שלא נכון להבטיח ששיטה מסוימת תייצר תוצאה קבועה. נכון יותר לבחור טיפול על בסיס הערכה, לעקוב אחר מטרות תפקודיות ולבחון לאורך זמן אם הילד מפיק תועלת.
שאלות נפוצות
האם טיפול בדרמה הוא שיעור תיאטרון?
לא. אין צורך בכישרון משחק ואין מטרה להפיק הופעה. הכלים התיאטרליים משמשים לתהליך רגשי בתוך קשר טיפולי. הבחירה תלויה במטרה, בדרך הביטוי המועדפת ובמטפל הזמין, ולא בהיררכיה בין השיטות. פגישת היכרות יכולה לעזור להבין אם הילד זקוק למרחק בדיוני רחב יותר או לעבודה ישירה יותר עם קשרים ותפקידים.
האם פסיכודרמה תמיד נעשית בקבוצה?
הגישה התפתחה כמודל קבוצתי והיא מזוהה מאוד עם עבודה בקבוצה, אך כיום משתמשים בכלים פסיכודרמטיים גם בטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי. במציאות יש חפיפה בכלים, ולכן חשוב לשאול באיזו מסגרת תאורטית המטפל משתמש בהם. שם של תרגיל אינו מספר לבדו כיצד נשמרים קצב, הסכמה וגבולות.
האם פסיכודרמה עמוקה יותר מדרמה תרפיה?
לא נכון לדרג כך את הגישות. עומק תלוי במטופל, בקשר, במטרה ובדרך העבודה. טיפול בדרמה יכול לגעת בחוויות עמוקות דרך סמל, ופסיכודרמה יכולה להתקדם בהדרגה ובעקיפין. ילד יכול לעבוד עם חפץ, בובה, ציור, קול או תנועה קטנה בלי להופיע. ההשתתפות צריכה להיבנות בהדרגה, והמטפל אמור לראות גם צפייה ושקט כחלק אפשרי מן התהליך.
האם דרמה תרפיה מתאימה רק לילדים צעירים?
לא. היא משמשת ילדים, בני נוער ומבוגרים. הכלים ורמת ההפשטה משתנים לפי הגיל והצורך. בקבוצה מתווספים מפגש עם בני גיל, שייכות ומשוב בזמן אמת, אך גם צורך לשמור על סודיות ולהתמודד עם חשיפה. בטיפול פרטני הקצב אישי יותר, ולכן בוחנים מה ישרת את המטרה ולא מה נשמע מתקדם יותר.
אפשר לשלב בין השיטות?
מטפלים משתמשים לעיתים בכלים משיקים, אך חשוב שהשילוב יהיה בתוך גבולות ההכשרה שלהם ושיוכלו להסביר מה הם עושים ולמה. כדאי לברר תואר והכשרה ייעודית בתחום, ניסיון עם ילדים בגיל המתאים והדרכה מקצועית. בנוסף חשוב לשאול כיצד נקבעות מטרות, כיצד משתפים הורים ומה עושים כאשר הילד אינו רוצה לפעול.
מה חשוב יותר, השיטה או הקשר עם המטפל?
שניהם חשובים. השיטה מספקת מסגרת וכלים, והקשר מאפשר לילד להשתמש בהם בבטחה. הכשרה טובה כוללת גם יכולת להתאים את העבודה ולא להיצמד לטכניקה. לעיתים היכרות טובה עם מטפל אחד חשובה יותר מהבדל תאורטי בין השיטות. אפשר לבקש הסבר על דרך העבודה ולבחון לאחר תקופה אם הילד מרגיש בטוח ואם יש תנועה במטרות שנקבעו.
גם מעניין
סיכום
טיפול בדרמה ופסיכודרמה מציעים דרכים פעילות לעבוד עם רגש, סיפור ויחסים. דרמה תרפיה נשענת לעיתים קרובות על עולם בדיוני, דימוי ומשחק סמלי. פסיכודרמה מארגנת פעולה סביב תפקידים, יחסים וסצנות חיים, ולעיתים קרובות בתוך קבוצה. הגבול ביניהן אינו קיר, וההתאמה אינה נקבעת לפי גיל בלבד. הבחירה הטובה מתחילה בילד, במטרה ובמטפל שמסוגל להסביר את הדרך ולבדוק יחד אם היא מועילה.
המידע במאמר הוא כללי ואינו תחליף להערכה או להמלצה טיפולית אישית.