טיפול בתנועה לגיל הרך

בגיל הרך, לפני שהילד לומד לדבר או להבין רגשות מורכבים, הגוף הוא הכלי המרכזי שלו לתקשורת.
תנועה, מגע, קצב ונשימה הם הדרך שבה הוא מגלה את העולם, בודק גבולות ומביע רגשות.
טיפול בתנועה לגיל הרך מבוסס על ההבנה שתנועה אינה רק משחק – היא שפה רגשית, חושית וחברתית המאפשרת לילד לפתח ביטחון, קשר ויכולת ויסות רגשי.

מהו טיפול בתנועה לגיל הרך

טיפול בתנועה בגילאי לידה עד שש הוא טיפול רגשי וחווייתי המשתמש בתנועה ככלי לפיתוח רגשי, חברתי וקוגניטיבי.
הטיפול מתרחש במרחב פתוח ובטוח שבו הילד יכול לזוז, לגעת, להתנסות ולבטא את עצמו באופן טבעי ולא מאיים.
המטפל מתבונן בתנועות הילד, בקצב שלו ובתגובותיו, ומלווה אותו בתהליך של גילוי עצמי ותקשורת לא מילולית.

📦 תיבת מידע:
בגיל הרך המוח מתפתח במהירות, וכל חוויה גופנית משפיעה על יכולות החשיבה, הרגש והלמידה.
לכן עבודה עם הגוף בגיל זה היא גם עבודה עם כל המערכת הרגשית.


מטרות הטיפול בתנועה לגיל הרך

  • חיזוק הקשר בין הגוף לרגש
  • פיתוח ביטחון עצמי וחוויית שליטה
  • ויסות רגשי דרך תנועה וקצב
  • עידוד סקרנות ויוזמה
  • פיתוח קשר עם המטפל ועם הסביבה
  • שיפור קואורדינציה, שיווי משקל ותחושת גוף
  • עיבוד רגשי של שינויים (כניסה לגן, הולדת אח, פרידה מהורה)

נשמח לשמוע מכם.ן:


למי מתאים טיפול בתנועה בגיל הרך

  • ילדים עם איחור התפתחותי מוטורי או רגשי
  • ילדים שמתקשים להיפרד מההורים
  • ילדים רגישים או מופנמים מאוד
  • ילדים בעלי עודף תנועה או קושי בריכוז
  • ילדים שחוו שינוי משמעותי במשפחה
  • ילדים עם קשיי תקשורת ראשוניים או על הספקטרום

📦 תיבת מידע:
לא כל ילד שמרבה לזוז “היפראקטיבי” – לפעמים זה פשוט צורך עמוק של הגוף לווסת את עצמו.


איך נראה מפגש טיפולי

המפגש נמשך לרוב 30–45 דקות ומתרחש במרחב בטוח עם אביזרים רכים: כריות, כדורים, צעיפים, מזרנים ומוזיקה רגועה.
הילד מונחה באופן חופשי, והמטפל משקף את תנועותיו או מצטרף אליו בתנועה דומה כדי ליצור קשר דרך הגוף.

שלב מה קורה במפגש המטרה
פתיחה תנועה חופשית או משחק קצר כניסה הדרגתית למרחב ובניית ביטחון
חקירה גופנית עבודה עם קצב, נשימה, מגע ותנועה ביטוי רגשי ותחושת שליטה בגוף
חיבור רגשי המטפל מצטרף ומשקף תנועה יצירת תקשורת ותחושת שייכות
סיום תנועה איטית או נשימה משותפת עיבוד והרגעה לפני סיום

דוגמה טיפולית

פעוט בן שנתיים וחצי מתקשה להיפרד מהוריו בגן ומרבה לבכות.
בקליניקה הוא מסתובב בחדר ומרבה להיצמד לקיר.
המטפלת מצטרפת אליו בתנועה דומה, הולכת איתו בקצב שלו ומוסיפה תנועת יד פתוחה לכיוונו.
בהדרגה הילד מתרחק מהקיר, מחקה את התנועה ומתחיל לשחק איתה.
דרך הגוף נבנה אמון – בלי מילים, רק דרך נוכחות ותנועה משותפת.

💬 "הוא למד שמישהו רואה אותו גם כשהוא לא מדבר."


תפקיד ההורה בטיפול

בגיל הרך, ההורה הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך.
לעיתים ההורה משתתף בתחילת המפגש או מסייע בסיום, כדי לחזק את תחושת הביטחון וההמשכיות.

המלצות להורים:

  • תנו לילד לזוז, גם אם זה נראה “חסר שקט”
  • שלבו תנועה משותפת בבית – ריקוד, נדנוד, נשימה
  • אפשרו מגע קרוב ובטוח (חיבוק, ישיבה יחד, נשיאה)
  • שימו לב לשפת הגוף – היא מספרת על הרגש
  • אל תמהרו לדבר – לפעמים הגוף כבר אמר הכול

📦 תיבת מידע:
תנועה עם ההורה אינה “עוד פעילות” – היא חוויה שמחזקת את הקשר, הביטחון והוויסות של הילד.

גם מעניין

28 באוקטובר 2025

ויסות חושי דרך תנועה

28 באוקטובר 2025

טיפול באומנות לילדים עם חרדה

28 באוקטובר 2025

טיפול בדרמה לילדים ביישנים


טיפול בתנועה לגיל הרך לעומת גילאי בית ספר

היבט גיל הרך גיל בית ספר
אופי התנועה חופשית, סקרנית, חושית מובנית יותר, עם מטרות ספציפיות
מעורבות הורה גבוהה מאוד נמוכה או הדרכתית
שפת ביטוי לא מילולית, אינטואיטיבית מילולית ורגשית
מטרת הטיפול ביטחון וקשר ראשוני עיבוד רגשי ולמידת ויסות עצמי
משך מפגש קצר (30–45 דקות) ארוך יותר (45–60 דקות)

שילוב עם תחומי טיפול נוספים

בגיל הרך טיפול בתנועה משתלב היטב עם תחומי טיפול נוספים כמו:

  • ריפוי בעיסוק: לחיזוק ויסות חושי ומוטוריקה עדינה
  • קלינאות תקשורת: לחיזוק תקשורת לא מילולית והבעה
  • טיפול באומנות: לשילוב בין גוף ליצירה חזותית
  • הדרכת הורים: ליצירת המשכיות בבית

סיכום

טיפול בתנועה לגיל הרך הוא שפה עדינה של קשר.
הוא מאפשר לילד לבנות אמון, לווסת רגשות ולחוות את עצמו כשלם ומובן – גם בלי לדבר.
כל תנועה קטנה הופכת לאמירה רגשית, וכל משחק הוא צעד בדרך לביטחון עצמי.

בנפש יוצרת אנחנו מאמינים שתנועה בגיל הרך היא לא רק ביטוי – היא הבסיס להתפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית בריאה.
כי כשהגוף מרגיש בטוח, הלב נפתח – ומשם מתחיל הכול.


מקורות

  • Tortora, S. (2011). The Dancing Dialogue: Using the Communicative Power of Movement with Young Children.
  • האיגוד הישראלי לטיפול בתנועה – https://yahat.org.il
  • Payne, H. (2017). Embodied Movement Therapy with Infants and Young Children.
  • Aucouturier, B. (2005). Psychomotor Practice and Emotional Development.

תפריט נגישות