מהו משחק תפקידים טיפולִי
משחק תפקידים הוא תהליך שבו הילד נכנס לדמות אחרת – אמיתית או דמיונית – ומשחק סצנה בהנחיית מטפל רגשי.
דרך המשחק הילד מתנסה במצבים רגשיים וחברתיים, מתבונן על עצמו מזווית אחרת ולומד לזהות רגשות ולהגיב אליהם בצורה חדשה.
הטיפול מתאים במיוחד לילדים שמתקשים לבטא רגשות במילים, נרתעים משיח ישיר או חווים חרדה, כעס או ביישנות.
מטרות הטיפול דרך משחק תפקידים
- פיתוח ביטוי רגשי לא מילולי
- חיזוק ביטחון עצמי ודימוי חיובי
- עיבוד חוויות קשות או טראומה רגשית
- שיפור תקשורת בין אישית
- למידה של פתרון קונפליקטים
- פיתוח אמפתיה ויכולת ראייה דרך עיני האחר
איך עובד משחק תפקידים בחדר הטיפול
המטפל יוצר עם הילד סיטואציות משחק שונות – לעיתים מצבים יומיומיים (כמו מריבה עם חבר), ולעיתים סיפור דמיוני מלא.
הילד בוחר תפקיד, בונה דמות ומחליט כיצד היא תגיב.
כך הוא מקבל שליטה על המצב, מה שמפחית חרדה ומאפשר לו לעבד רגשות בעדינות ובביטחון.
📦 תיבת מידע:
כשילד משחק “אמא כועסת”, “מורה עצובה” או “ילד אמיץ”, הוא לא רק משחק – הוא מתרגל אמפתיה, שליטה עצמית והבנה רגשית דרך פעולה.
סוגי תפקידים שילדים אוהבים לבחור
- גיבור על – דמות אמיצה ומצילה
- מורה או הורה – ביטוי לתחושת שליטה
- ילד בודד או פחדן – הזדהות עם חלקים רגישים
- חיה – ביטוי אינסטינקטיבי ולא שיפוטי
- חבר דמיוני – מקור כוח וביטוי חופשי
המטפל משתמש בבחירת התפקידים כדי להבין את הצרכים הרגשיים של הילד ולעזור לו למצוא דרכים חדשות להתמודד.
שלבי המשחק הטיפולי
| שלב | מה קורה במפגש | מטרת השלב |
|---|---|---|
| בניית אמון | היכרות ומשחקים פתוחים | יצירת ביטחון ותחושת נוחות |
| בחירת תפקיד | הילד בוחר דמות מזוהה | עידוד ביטוי ובחירה אישית |
| כניסה לתפקיד | הילד מגלם את הדמות ומשחק סצנה | הבעת רגשות ועיבוד חוויות |
| עיבוד | שיח רגוע על מה שהרגיש הדמות ומה שהילד למד | חיבור בין משחק למציאות |
יתרונות בולטים של משחק תפקידים בטיפול רגשי
- מאפשר ביטוי רגשות שלא ניתן לדבר עליהם
- מעניק תחושת שליטה במצבים קשים
- משחרר מתח רגשי וחרדה
- מלמד אמפתיה והבנת נקודות מבט שונות
- מפתח דמיון ויצירתיות
- מתאים לילדים בכל גיל ובמיוחד בגילאי 4–12
למי מתאים הטיפול
- ילדים ביישנים או חסרי ביטחון
- ילדים עם קושי חברתי או רגשי
- ילדים עם פחדים או חרדות
- ילדים לאחר חוויה מאתגרת (כמו גירושי הורים, מעבר או שינוי מסגרת)
- ילדים שמתקשים בשיח מילולי ישיר
📦 תיבת מידע:
במקום לדבר על “מה קרה בבית הספר”, הילד מציג את זה.
במקום להגיד “אני כועס”, הוא משחק דמות כועסת.
בכך נוצרת חוויה רגשית-גופנית שמקדמת עיבוד עמוק ועמיד יותר.
דוגמה טיפולית
ילד בן 7 התקשה להביע כעס והיה בוכה בכל ויכוח קטן.
במפגש טיפולי הוא ביקש לשחק “מנהל קבוצה כועס”.
המטפלת עודדה אותו להראות איך “המנהל” מדבר כשהוא כועס.
בהתחלה הוא גמגם וצחק, אך לאחר כמה ניסיונות דיבר בקול יציב ואמר “אני לא מסכים”.
המפגש הסתיים בתחושת גאווה – הילד חווה לראשונה כעס כרגש מותר.
💬 "במשחק הילד מגלה שלרגשות שלו מותר להישמע – ושגם כשהוא כועס, הוא נשאר אהוב."
טיפול קבוצתי במשחק תפקידים
בקבוצה הילדים משחקים יחד סצנות, משתפים פעולה, מקשיבים אחד לשני ומפתחים ביטחון חברתי.
העבודה הקבוצתית מחזקת תחושת שייכות ומאפשרת למידה רגשית הדדית.
יתרונות קבוצה טיפולית:
- מאפשרת למידה בין-אישית טבעית
- מחזקת ביטחון ותקשורת
- מעודדת שיתוף פעולה ואמפתיה
- מפתחת דמיון ויצירתיות משותפת
השוואה בין טיפול רגשי מילולי לבין משחק תפקידים
| מאפיין | טיפול מילולי רגיל | משחק תפקידים |
|---|---|---|
| אופן ביטוי | דיבור ישיר על רגשות | ביטוי רגשי דרך פעולה ומשחק |
| התאמה לילדים צעירים | מוגבלת | גבוהה מאוד |
| רמת מעורבות | שיח פסיבי | השתתפות פעילה ויצירתית |
| השפעה על ויסות רגשי | עקיפה | ישירה וחווייתית |
שילוב הורים בתהליך
ההורים מקבלים כלים להבין את שפת המשחק של הילד ולתמוך בו בבית.
המטפל משתף אותם בתובנות כלליות מבלי לחשוף פרטים רגישים מהמשחק.
המלצות להורים:
- עודדו את הילד לשחק חופשי גם בבית
- הימנעו מלפרש או לשפוט את המשחק
- אפשרו מקום לדמויות שונות, גם “שליליות”
- התעניינו ברגש שמאחורי הדמות ולא רק בסיפור
סיכום
משחק תפקידים הוא לא רק דרך לילדים להשתעשע – זו דרך עמוקה להבין, לעבד ולהתפתח רגשית.
בתוך המרחב הבטוח של המשחק הילד מגלה שהוא לא חייב לפחד מהרגשות שלו, אלא יכול לחקור אותם, לשנות אותם וליצור איתם קשר חדש.
בכל סצנה, בכל דמות ובכל סיפור קטן מתרחשת למידה רגשית גדולה – שמלווה אותו הלאה אל מחוץ לחדר.
בנפש יוצרת אנו מאמינים שכל ילד הוא שחקן בעולם הפנימי שלו, ושתפקידנו כמבוגרים הוא לא לכתוב עבורו את התסריט – אלא לתת לו את הבמה.
מקורות
- האיגוד הישראלי לטיפול באומנויות – https://yahat.org.il
- Landy, R. J. (2008). Drama Therapy: Concepts, Theories, and Practices.
- Jennings, S. (2014). Creative Drama in Therapy.
- Emunah, R. (2015). Acting for Real: Drama Therapy Process, Technique, and Performance.